ממצאים עיקריים של עבודת הדוקטורט:
התפקוד החברתי והאקדמי של נערים עם חרדה ודכאון
נפגע יותר מתפקודן של נערות
מחקרים רבים מראים שהשכיחות של חרדה ודכאון בגיל ההתבגרות גבוהה יותר בקרב בנות מאשר בקרב בנים. למרות השכיחות הגדולה יותר בקרב נערות, התוצאות של מצב זה עבור נערים עגומות יותר.
בעבודת המחקר שלי, שבוצעה באוניברסיטה הנורבגית לטכנולוגיה ומדעים, השתתפו כ 2500 בני נוער אשר מלאו שאלונים פעמיים, בהיותם בני 14.5 ו 18.5 בממוצע. נמצא כי בנים ובנות עם סימפטומים של חרדה ודכאון תפקדו גרוע יותר מחבריהם שלא סבלו מסימפטומים אלה. עם זאת, חרדה ודכאון השפיעו באופן חמור יותר על התפקוד של הנערים בבית הספר, והגבירו את בעיות ההתנהגות שלהם ואת בעיותיהם החברתיות במידה רבה יותר משהשפיעו על תפקוד הנערות. כמו-כן , האפקט של חרדה ודכאון על מצב הרוח הכללי ועל תחושת הערך העצמי היה חמור יותר אצל הבנים. מעניין לציין, שהתפקוד החברתי של הנערות נותר יציב פחות או יותר, ללא קשר למידת החרדה והדכאון בה היו נתונות. נראה, שהיכולת של הנערות לשמר יחסים חברתיים בכל מצב תרמה ליכולת התפקוד שלהן.
עוד נמצא, כי לנערים היה קשה יותר להתאושש ממצב של חרדה ודכאון. בעוד שנערות שסבלו מסימפטומים בגל הראשון של המחקר אך היו נטולות סימפטומים בעת המעקב תפקדו בדומה לנערות שלא סבלו כלל מחרדה ודכאון. נערים שסבלו בעבר מסימפטומים עדין תפקדו נמוך יותר מחבריהם בכל התחומים, גם לאחר העלמות הסימפטומים. לממצאים אלה עשויה להיות חשיבות רבה בטיפול בחרדה ובדכאון, ובשיקום לאחר מכן.